צָבָה

צבי, צָבָה(b. h.; cmp. עָבָה) to swell. Y.B. Kam.VIII, beg.6b אם כוייו … וצָבַת if one burnt a person with a heated spit on the palm of his hand, and it swelled; ib. על ראשו וצבת, (read וצבה) a. e.Ber.6b לִצְבּוֹת Ar., v. צָבַת. Nif. נִצְבָּה same. Y.Sot.V, beg.20a (line 20) מים מגולין שתה ונ׳ (ed. Krot. שתת ונצבית, corr. acc.) he drank uncovered water (poisoned by a serpent) and his belly was swollen. Ib. (line 2 5) שתת ונִצְבֵּית she drank Pi. צִבֵּא, צִבָּה 1) to cause to swell. Lev. R. s. 17; Yalk. Ps. 808 (read:) ולא צִבִּיתִים, v. עוֹנָה II. 2) to cause the appearance of being swollen. Tosef.Peah IV, 14 המְצַבֶּה את כריסו he that feigns a swollen belly; Y. ib. VIII, 21b top המְצַבֵּא; Keth.68a המצב׳ את בטנו.